'האם זה נורמלי?': מליסה האריס-פרי במצעד הנשים

היו כל כך הרבה דוברים ומופעים נפלאים במצעד הנשים של שבת, התוכנית ארכה זמן רב והעברתי גרסה מקוצרת של הערות אלו. להלן הכתובת המלאה כפי שהוכנה בתחילה למשלוח.



אתמול השתתפתי בחנוכת הנשיא טראמפ. אני מכבד את הסיבות הרבות שאנשים לא השתתפו, אבל אני שמח שהייתי שם.

ליוויתי קבוצה דו-מפלגתית, רב-גזעית, של סטודנטים שנסעו, עבדו ולמדו ביחד מאז ההחלטות באיווה. תעיר את ההצבעה הבטיחו לפני למעלה משנה שנלך יחד לאיווה ולחנוכה. כשהגענו לכאן אתמול, קיימנו את ההבטחות שלנו זו לזו, וזה הישג לא קטן בסביבה הנוכחית שלנו.

הייתי כאן כי אני סופר, מצביע, אזרח ואדם. יש לי זכות להיות במרחב הציבורי לצפות בהעברת הכוח הציבורית. אתנגד שיגידו לי שכמה מקומות וחללים ציבוריים הם לא בשבילי. ואני לא אכנע לכך שהאותנטיות של המחויבות שלי לצדק תטופל במדיה החברתית יותר מאשר אעמוד בכך שהפטריוטיות שלי תיחקר על אותו דבר.

הייתי כאן כי בחירות אלה אישרו שתקשורת השידור המיינסטרים היא כל כך סלקטיבית בתמונות שהיא מציגה לנו ובקולות שהיא נותנת לנו, עד שנוכל להבין את התקשורת הזו כלא ישרה. אם התקשורת הזו לא ישרה בכוונה או מתוך בורות מוחלטת זה לא רלוונטי. ידעתי שאני חייב להיות שם כדי לראות בעצמי כדי לגזור כל סוג של פסקי דין שאפילו יכולתי להתחיל לסמוך עליהם לגבי הדקות והשעות הראשונות של ממשל טראמפ.


מכל הסיבות האלה באתי ומכל הסיבות האלה אני שמח שבאתי.



אז תרשה לי לספר לך סיפור קצר מאוד על אתמול ואז אעביר את המיקרופון כך שתוכל לשמוע מאנשים רבים אחרים. אני יודע שאחד החששות החשובים ביותר מהנוכחות בחנוכה היה הדאגה שההשתתפות תהיה בעלת השפעה של 'נורמליזציה' של חוסר סובלנות, קנאות, הדרה ושנאה שהניבו חלק ניכר מהקמפיין של הנשיא טראמפ.


שאלת ה'רגיל 'עלתה אתמול כשהייתי רק עם שניים מתלמידי. נפרדנו משאר הקבוצה והיינו לכודים באחד האזורים המתקנים האלה. אנחנו נכתבו מכל ארבעת הצדדים עם כ -40 אנשים נוספים על ידי 10 הגדרות. אלה אותם מחסומי גדר גבוהים שראיתי לאחרונה ב- RNC בקליבלנד.

בזמן שהיינו לכודים באזור זה עם השמים האפורים והגשם הגועש מעל גבריו בקול רם במרחק של רחוק משם, צעק על מוסלמים רצחניים, רופאי הפלות הורגים תינוקות ועל הצורך של הילרי קלינטון לחזור בתשובה. חוץ מזה היה שקט. תומכי טראמפ לא שוחחו זה עם זה בשמחה כפי שתומכי אובמה עשו בחנוכות בעבר. אף אחד לא ניגן מוזיקה. רק שמים אפורים, גדרות גבוהות ורמקולים רועשים שפוצצים שנאה.


לורן, אחד התלמידים שלי, פנה אלי ואמר: 'האם זה נורמלי?'

ידעתי מה היא שואלת. מעולם לא הייתה בחנוכה לפני ששאלה אותי, כפרופסור שלה, אם זו הדרך שבה תמיד מתקיימים חנוכות. האם עליה לדאוג? יכולתי לחוש את הבהלה העולה שלה, כי גם אני הרגשתי את זה.

'האם זה נורמלי?'

הייתי צריך להחליט לענות.


האם אני אומר, לא?

אנחנו אמריקאים. אנו נעים בחופשיות ובשמחה בחנוכים, חוגגים את הבחירות שנעשו בתאי הצבעה ברחבי ארצנו, בידיעה שגם אם לא ננצח הפעם, תהיה לנו הזדמנות נוספת בעוד שנים ספורות. אפילו המפסידים בדמוקרטיה שלנו יודעים שנעצב את הטיעונים שלנו, נקבל מועמדים חדשים, נעריך את הטקטיקות שלנו, אך החירות שלנו מובטחת על ידי מסמכים בני מאות שנים ומותקנים ממש על הקרקע שעליה אנו עומדים.

או שאני אגיד, כן?

כן, זה נורמלי. אנחנו אמריקאים יפנים. נתלשנו מבתינו; רכושנו נגנב; תווית אויבי המדינה אפילו כשבנים נלחמו ומתו במלחמה. רעדנו בדוכני סוסים במסלול המרוצים בזמן שחיכינו להישלח למחנות ריכוז אמריקאים.

כן, זה נורמלי. אנחנו אמריקאים שחורים. כספי המס שלנו בונים מבנים נוצצים שאנו לא יכולים להיכנס אליהם ובתי כלא מוצקים שלא נוכל לצאת מהם. אנחנו משלמים את המשכורות של אלה ששוחטים אותנו. מעולם לא זזנו בחופשיות ברחבי הארץ החופשית הזו. באנו כבושים בחללי האוניות, נדחקנו לגטאות עמוסים בג'ים קראוז, ואפילו עכשיו אנחנו מוצמדים בחומרי הרווחים.

כן, זה נורמלי. אנחנו נשים. כל ילד וגבר טוענים לגופנו. האינטרס המשכנע של המדינה טוען לדברים שבתוכנו. כמה שוטים שכביכול התעוררו קוראים לנו המשאב הגדול ביותר של הקהילה בזמן שהוא משתמש בנו. אבות, אחים, דייטים וזרים יצמידו אותנו, ילכדו אותנו וישתקו אותנו בזמן שאנו נאבקים ואז יקראו לנו שקרנים אם נספר.

כן, זה נורמלי. אנחנו ילדים. כל כך יקר כמו עוברים, לא רלוונטי פעם שנולד. אף אחד אפילו לא שואל מה אנחנו רוצים לפני שהוא כופה עלינו שינוי. בהנחה שאולי לא תהיה לנו העדפה או שמגיע לנו קול.

כן, זה נורמלי. אנחנו הלא מתועדים. מופרד. מוּקָף חוֹמָה. הוסר. אִלֵם. נבגד על ידי חברים ואויבים כאחד.

כן, זה נורמלי אנחנו סיקים. טורבני אמונה זוהו באופן שגוי. נשחטה בשתיקה.

כן, זה נורמלי, אנחנו מוסלמים. נקרא אויב, נחשב זר, נבדק, רשום, נדחה.

כן, זה נורמלי, אנחנו מוזרים. עצם היותנו נחשבים לא טבעיים, אהבתנו אינה ראויה, משפחותינו מצחיקות, זהותנו פלילית.

כן, זה נורמלי. אנו נכים. נעולים מבתים, ומשרות, וכיתות לימוד ומדרכות.

לא ידעתי מה לומר. האם זה נורמלי?

אנחנו נחליט היום אם זה נורמלי.